בפועל שתי השורות הראשונות מכסות את רוב המקרים. שתי האחרונות בכלל אינן תקלה של המנוע.

הטוחן לא מגיב בכלל: כפתור האיפוס האדום

לטוחני אשפה יש מפסק עומס יתר שנועד להגן על המנוע. כשהמנוע נתקל בעומס חריג, המפסק מנתק אותו לפני שנגרם נזק. המכשיר נראה מת, אבל הוא רק מנותק.

העומס שמפעיל את המפסק הוא כמעט תמיד מכני, לא חשמלי. כמות גדולה מדי שנכנסה בבת אחת, גוף זר קשה, או שאריות שנדחסו בתא הטחינה. המפסק עושה בדיוק את מה שנועד לעשות.

בדגמי InSinkErator כפתור האיפוס אדום ונמצא בתחתית היחידה, מתחת לכיור. הנוהל של היצרן פשוט:

1. לכבות את החשמל לטוחן.
2. לתת למנוע להתקרר שלוש עד חמש דקות.
3. ללחוץ לחיצה קלה על הכפתור האדום בתחתית היחידה.
4. אם המכשיר עדיין לא מגיב, לבדוק את לוח החשמל בבית ולחפש מאמ"ת שקפץ או נתיך שרוף.

אם עברתם את ארבעת השלבים והמכשיר עדיין שקט לגמרי, זו כבר תקלה שדורשת טכנאי. מהניסיון שלנו, מכשיר שלא חוזר לחיים אחרי איפוס ובדיקת לוח החשמל הוא לרוב מנוע או ממסר, ולא משהו שמטפלים בו במטבח.

הטוחן מזמזם אבל לא מסתובב: שחרור חסימה

זמזום בלי סיבוב הוא הסימן הקלאסי לחסימה. המנוע מקבל חשמל ומנסה לעבוד, אבל משהו בתא הטחינה חוסם את התנועה. משאירים את המכשיר במצב הזה, והמפסק ינתק אותו תוך שניות.

בדגמים עם מערכת היפוך כיוון אוטומטית, המכשיר מנסה לשחרר את החסימה בעצמו על ידי סיבוב בכיוון ההפוך. כשגם זה לא עוזר, מטפלים ידנית לפי הוראות היצרן, ותמיד אחרי ניתוק החשמל: מכניסים את מפתח השירות שמצורף למכשיר לחור המרכזי בתחתית היחידה, מזיזים אותו קדימה ואחורה עד שהוא משלים סיבוב מלא, ומוציאים אותו. אחר כך מוציאים את הגוף הזר מתוך התא בעזרת מלקחיים.

לעולם לא בעזרת היד, גם כשהחשמל מנותק. אחרי שהתא נקי, מחכים כמה דקות ולוחצים על כפתור האיפוס.

מה שגורם לחסימות חוזרות הוא כמעט תמיד מה שנכנס פנימה. עצמות גדולות, קליפות סיביות ושומן שהתקשה בצינור הם החשודים הרגילים, והרשימה המלאה מופיעה בעמוד המדריך השלם לטוחני אשפה.

רעש חריג, נזילה או מים שלא יורדים

רעש מתכתי חד בדרך כלל אינו תקלה במכשיר. הוא נשמע כשגוף זר קשה נפל פנימה, ולרוב זו כפית, פקק או חלק מכלי. מכבים, מנתקים חשמל ומוציאים במלקחיים.

מים שעומדים בכיור אחרי הטחינה הם סיפור אחר לגמרי. ברוב המקרים הבעיה אינה בטוחן אלא בניקוז שאחריו, בסיפון או בצנרת. טוחן תקין יכול להישמע מצוין ועדיין להשאיר מים בכיור אם הסתימה נמצאת אחריו.

תא הטחינה של Evolution 200 מכיל 1,180 מ"ל, וזה גבול שקל לחצות בלי לשים לב אחרי ארוחה גדולה. טוחן שנתקע שוב ושוב באותו מקום בדרך כלל לא תקול, הוא פשוט מקבל יותר ממה שנועד לקבל בבת אחת.

נזילה מתחת לכיור מגיעה מהחיבורים ולא מהמנוע. בודקים את חיבור הניקוז ואת אטם ההרכבה לכיור לפני שמניחים שהמכשיר עצמו דולף. בדגמי Evolution חיבור הניקוז הוא אינץ' וחצי עם חבק, וחבק שהתרופף הוא סיבה נפוצה לטפטוף.

מה מכוסה באחריות ומה נחשב שימוש לא נכון

תקופת האחריות משתנה בין הדגמים, ובקטלוג טוחני אשפה שלנו המדרג הוא ISE56 שלוש שנים, ISE66 ארבע שנים, Evolution 100 חמש שנים ו-Evolution 200 שש שנים. באחריות של Evolution 200 מדובר בשש שנים לחלקים ולשירות.

יש שני דברים שמוציאים מכשיר מהאחריות, ושניהם מופיעים בכתובים אצל היצרן והיבואן:

• שימוש מסחרי: מדף המפרט קובע שהמכשיר מיועד לשימוש ביתי, ושימוש מסחרי אינו מכוסה.

• כיור לא מתאים: ניגא מגבילה את ההתקנה לכיורי סילגרניט, נירוסטה וקוריאן, ואינה נושאת באחריות לנזק בכיור מחומר אחר.

נקודה שקל לפספס: אחריות וחלקי חילוף ניתנים דרך היבואן הרשמי שדרכו נרכש המכשיר. טוחן שיובא באופן פרטי מחו"ל נשאר בלי מענה מקומי, גם אם מדובר בדיוק באותו שם דגם.

מתי כדאי להחליף במקום לתקן

לא כל תקלה שווה תיקון. המספר שקובע הוא היחס בין עלות התיקון למחיר דגם חדש, ואחריו גיל המכשיר.

אנחנו בדרך כלל ממליצים להחליף בשלושה מצבים: כשהמנוע עצמו שרוף, כשהמכשיר מחוץ לאחריות ועבר את גיל שמונה עד עשר, וכשהתא או רכיבי הטחינה התקלקלו בדגם שממילא היה דגם כניסה. בכל שאר המקרים תיקון נקודתי עדיף.

החלפה בדרך כלל פשוטה יותר מהתקנה ראשונה. שירות פירוק והתקנת טוחן אשפה עומד על 550 ש"ח ומטפל בשני הצדדים באותו ביקור, כך שהיחידה הישנה יוצאת והחדשה נכנסת לאותה הכנה קיימת במטבח.

ברוב המקרים אין צורך בשינויי צנרת או חשמל, כי נקודת החשמל, פתח הניקוז והסיפון כבר הותאמו בהתקנה הקודמת. זה ההבדל המרכזי בין החלפה להתקנה ראשונה.

שאלות ותשובות